כמה מבוכים עוד אעבור בדרך אלייך,
כמה עוד הרים ועולמות אחריב בלי לזכור,
בים המלחמה אני נלחם לראות את עינייך,
בלי לדעת בכלל אם רוצות הן אותי לראות...
זה החורף השני שאני רץ בדרך אלייך,
הצירים הרטובים וערפל מונעים ממני לראות,
ובכל פסיעה בדרך מתפלל לשמוע צלילייך,
צעקות שאומרות שהחרשת קוראות לי לחזור...
את הקולות, את שברי האדם אני אתן לך
והרוח מציקה לעולם, היא לא תרפה
אכזבות מתחפשות לתקווה כשאני לוחש לך
שתדעי שאני כבר מזמן מנסה
אני יושב בתוך הכלוב ומחכה לטרוף את פחדייך
ופעם שדיברנו את אמרת שגדולים הם מאוד
בתוך גן הזאבים שנערמו לכבוש את חייך
עוד מגן כאן זאב בחייו לא נשאר מאחור
את הקולות, את שברי האדם...
A few more dungeons I will pass on the way to you,
How many more mountains and worlds I will destroy without remembering,
In the sea of war I fight to see your eyes,
Without knowing at all if they want to see me ...
This is the second winter I'm running on the road to you,
The wet hinges and fog keep me from seeing,
And every step of the way prays to hear your sounds,
Shouts that say deafness call me back ...
I will give you the voices, the fragments of man
And the wind bothers the world, it will not let go
Disappointments disguise as hope when I whisper to you
You know I're been trying for a long time
I'm sitting in the cage waiting to devour your fears
And once we spoke you said that they are very great
Inside the pile of wolf wolves to conquer your life
Another protector here a wolf in his life is not left behind
The voices, the fragments of man ...
