אם יש מתים
למעלה בשמיים
אז עוד מעט אני איתם.
מה שנשאר לקחת בינתיים,
הרבה אויר ולהוציא עשן.
למרות הכל,
עדיין מקווה ש- מה שהיה בעצם לא נגמר,
ומי אני, כשהגוף באדמה נשאר.
אה.
אנשים, עוצמים את העיניים,
ונירדמים כי מאוחר.
מה שנשאר לנסות כי בינתיים
אני ערה מהשבוע שעבר.
ואם אני מכאן סוף סוף הולכת,
מה שהיה בעצם לא נגמר,
ומי אני, כשהגוף באדמה נשאר.
פזמון:
אני רואה אותו, הכל עכשיו בסדר.
אולי גם הוא פוחד להיות לבד.
רק להבין אותו, שווה את כל הסבל
כדאי לבנות גם בשבילי,
עוד ארון אחד , עוד ארון אחד.
אם החיים מתחלקים אצלי לשניים
החלק הראשון נגמר מזמן
מה שנשאר לקוות שבינתיים
הוא מסתפק במה שיש לו שם
ואם אני באמסטרדם הולך ו- מה שרואים משם
לא רואים מכאן.
כמה זמני, וכמה שאני קטן.
פזמון:
If there are dead
Up in the sky
So soon I'll be with them.
What remains to be taken for now,
Lots of air and smoke.
Although all,
Still hoping that what was actually not over,
And who am I, when the body in the ground remains.
Oh.
People close their eyes,
And fall asleep that late.
What's left to try that for now
I'm awake from last week.
And if I'm finally leaving,
What was actually not over,
And who am I, when the body in the ground remains.
ditty:
I see it, everything is fine now.
He may also be afraid to be alone.
Just understand it, worth all the suffering
It's worth building for me too,
One more closet, one more closet.
If life is divided into two
The first part is long over
Which remains to be hoped for now
He is content with what he has there
And if I go to Amsterdam and what you see from there
Don't see from here.
How temporary, and how small I am.
ditty:
